top of page

12.6.2023

  • תמונת הסופר/ת: אורה בריל
    אורה בריל
  • 11 ביוני 2023
  • זמן קריאה 1 דקות

דנה נמה קמה

חזרתי לדקלם את ערש השפה.

הצטרף אלי דובי, דב הקוטב

עורה משנתך המאובנת, הגיעה העת,

הרי החורף שינה את כסותו

השיל מעליו את כתונת הבלוז.

האם שמת לב לשינויים החלים בסקאלת הצבעים סביב?

לצבעי הפונץ' בננה האהובים עלי , או לציוץ הצפרים מלאות הערגה לארצותיהן המתחממות?

הנח ידך הכבדה על כתפי מוטת הנוצות,  כך בעדינות

נעוף כזוג אוהבים של שגאל אל אירופה. (מחשבות על שגאל)

 

הקווים המאוזנים בעבודותיו של קופפרמן

נראים כמו תריסים מוגפים.

סודות חבויים בין חדרי הלב

ואולי זו הסיבה שאני אוהבת אותו במיוחד. (מחשבה על קופפרמן)

 

סבך, שיח פרא, קו שיצא מכלל שליטה

תוואי נוף ברישומיה של  אביבה אורי

הקו שלי ארוז בכותונת משגעת, על בלימה, מאולף על דף.

אורה עורי. (מחשבה על אביבה אורי)

פוסטים אחרונים

הצג הכול
11.12.2023

עדרי כבשים שועטים אל אשמורת ראשונה תיפופם  כתופי הטם טם הקוראים אלי קרב. ובשנייה, קצבם לאה וחלש עד לפגישתם עם איילת. השחר מעיד שלא נמתי...

 
 
 
10.12.2023

כתיבה בסימן אסון ה 7.10.2023 מה יש לי חוץ ממני. אבן נייר ומספריים אבנתניהוא מספריים המספרים  על שדות הקטל באופק קדם על גזירה שנפלה  לנו...

 
 
 

Comments


bottom of page